בין סוסים, חציר ושדות: צילומי משפחה שמרגישים כמו בית

באילו שעות כדאי לצלם את הילדים בטבע?

אני אוהבת לצלם בטבע כשעה וחצי לפני השקיעה. בשעה הזאת האור הטבעי רך ונעים והוא מוסיף לתמונות אווירה חמה ומיוחדת.

מה כדאי ללבוש לצילומי משפחה באווירה כפרית?

אני ממליצה לבחור בגדים בגוונים טבעיים, כמו תכלת, ירוק וחום ולהימנע מהדפסים עמוסים. כשכל המשפחה מצטלמת יחד, כדאי לתאם את הצבעים כך שישתלבו זה בזה. לא צריך ללבוש בגדים זהים, בחירה בגוונים שמתאימים זה לזה יוצרת מראה נעים והרמוני בתמונה.

מה עושים אם ביום של צילומי החוץ יורד גשם ומזג האוויר סוער?

אפשר להעביר את הצילומים למקום מקורה כמו סטודיו או משתלה מקורה. אני אוהבת את האפשרות של צילום במשתלה: הפרחים והעצים יוצרים רקע יפה והאווירה טבעית, ירוקה וחמה גם כשבחוץ יורד גשם.

איך מתנהלים הצילומים עם הסוסים? האם הילדים צריכים לרכוב עליהם?

הילדים לא רוכבים על הסוסים, אלא מאכילים אותם כשגדר מפרידה ביניהם. הילדים אוהבים להאכיל והסוסים אוהבים לאכול, כך שהמפגש הופך לחלק מהחוויה. אני מצלמת את ההתרגשות, את החיוכים וההנאה של הילדים ברגעים האלה והם באים לידי ביטוי בתמונות.

איך מכינים ילדים לצילומי משפחה בלי להלחיץ אותם?

כדאי לספר לילדים מראש שהם עומדים לפגוש צלמת, להסביר איפה נצטלם ומה מחכה להם במקום ולהגיע באווירה נינוחה. מהניסיון שלי, הסביבה הכפרית והמפגש עם הטבע עוזרים לילדים להירגע ולהיפתח. יש לי גישה טובה לילדים וגם כשילד מהסס או לא משתף פעולה מיד, אני הולכת בקצב שלו ומוצאת את הדרך ליצור איתו קשר כדי שירגיש בנוח.

מעבר לשאלות: הכירו את מישר

מישר לנדאו

צלמת סטילס- צילומי חוץ וצילום אירועים קטנים

9 המלצות

• צילומי משפחה
• צילומי זוגיות
• צילומי הריון
• ברית

צפריה

במשק במושב צפריה, בין סוסים, שדות וצבעי הטבע, מישר לנדאו מצלמת ילדים ומשפחות באווירה נינוחה. את הרגישות והסבלנות מעולם החינוך היא מביאה גם לצילומי אירועים עם תשומת לב לחיבורים המשפחתיים ולרגעים שתרצו לזכור.

הורים שמגיעים לצילומי משפחה מכירים היטב את החשש: מה יקרה אם הילד יתבייש, לא ירצה להצטלם או פשוט יאבד עניין? אצל מישר לנדאו, המפגש יכול להתחיל בכיף בסיור קטן במשק. היא הולכת עם הילד יד ביד, מראה לו את המקום ונותנת לסקרנות לעשות את שלה. הסוסים, בעלי החיים והמרחב הכפרי מושכים את תשומת הלב ולאט לאט הילד מרגיש בנוח.

״אני נותנת לכל ילד להיפתח בקצב שלו״, היא אומרת. את אותה סבלנות היא מבקשת גם מההורים: לתת לו זמן, לא ללחוץ ולאפשר לה ליצור איתו קשר.

יש לכם עסק? פתחו כרטיס בשליש גן עדן לעסקים, אספו המלצות מלקוחות מרוצים, ואולי הכתבה הבאה תהיה עליכם. >> לפתיחת כרטיס לחצו כאן

מהכיתה אל המצלמה

מישר, בת 25, נשואה לאיל ואימא לעומר בן חמישה חודשים, היא בעלת תואר ראשון בחינוך והוראה. אחרי שנתיים בתחום החליטה לתת מקום מקצועי לאהבה שליוותה אותה עוד קודם, לצילום.

באחד מימי הולדתה קיבלה מבעלה מצלמה מקצועית. לצד המתנה הגיעה גם האמונה שלו ביכולת שלה להפוך את האהבה למקצוע. ״תמיד אהבתי לצלם״, היא מספרת. ״גם כשהייתי מורה, תמיד היה בי הרצון להתפתח בצילום ולהיות שותפה לרגעים שמחים ומיוחדים. יש בזה משהו ממלא ומספק״.

במהלך ההיריון עם עומר היא החלה להתמקצע. היא למדה בקורס צילום בסיסי, המשיכה לקורס מקצועי ובהמשך למדה גם עריכה. מעולם החינוך היא הביאה איתה את הרגישות לילדים ואת היכולת להיות סבלנית גם כשנדרש עוד קצת זמן עד שנוצר החיבור.

האימהות הוסיפה למבט שלה גם נקודת מבט אישית. כשהיא מצלמת את עומר, היא יודעת אילו תמונות היא עצמה אוהבת לראות: את האור, את החיוך המתוק ואת ההבעה שהיא מכירה כל כך טוב. מתוך החוויה הזאת היא מבינה גם את הרצון של הורים אחרים לשמור את הרגעים הקטנים של ילדיהם.

המשק בצפריה: לוקיישן אחד, הרבה תמונות

הלוקיישן הכפרי של מישר במושב צפריה הוא המקום שבו היא גדלה. ההיכרות והחיבור שלה אליו ניכרים בדרך שבה היא מתארת אותו: השדות, צבעי הטבע, הסוסים והאווירה המיוחדת של המשק.

אף שזהו מקום אחד, הוא מאפשר ליצור תמונות מגוונות, עם רקעים ומצבים שונים. בחצר היא בנתה גם סט עם חציר והילדים נהנים להאכיל את הסוסים. ההתלהבות שלהם הופכת לחלק מהצילומים.

״הילדים רצים, שמחים ומשתוללים ורואים את השמחה שלהם בתמונות״, היא אומרת. כך היא מתארת גם את סגנונה: תמונות מוארות באווירה טבעית ונעימה.

אחת המשפחות שהגיעה לצילומים לקראת החלאקה סיפרה: ״פחדתי ממש שהילדים לא ישתפו פעולה, אבל הם עפו על המקום ומישר הצליחה להתחבר אליהם״. בהמשך ההמלצה תיארה המשפחה את הסוסים, התרנגולות, את החיות במשק ואת הילדים שלא רצו ללכת הביתה.

כל ילד בקצב שלו

אם ילד חושש מהמצלמה, היא מאפשרת לו להכיר אותה, להציץ ולראות מה רואים דרכה. לפעמים גם ממתק עוזר לעודד אותו, אבל היא נותנת לו זמן ומתחילה כשהוא מוכן.

כשמגיעים אחים בגילים שונים, היא שמה לב גם לקשרים ביניהם. פעמים רבות הגדולים מובילים את הקטנים ודואגים להם ומישר מחפשת את החיבור הזה דרך העדשה. לצד התמונות המשותפות, היא משתדלת לתת לכל ילד את המקום שלו.

הגישה הזאת מלווה אותה גם בצילומי מבוגרים. היא נזכרת במצולמת שהגיעה לצילום לכרטיס שידוכים וביקשה מרחב להיפתח. מישר נתנה לה את הזמן, ובהדרגה הצליחה לתעד אותה כשהיא נינוחה ובטוחה יותר מול המצלמה.

לפני הצילומים מישר מכירה את האנשים שמגיעים אליה ומבררת מה הם אוהבים ומה הם מבקשים. יש משפחות שמעדיפות רגעים טבעיים ואחרות רוצות גם תמונות שבהן כולם עומדים יחד ומביטים למצלמה. היא מתאימה את המפגש להעדפות שלהם כשהמטרה היא שהם ירגישו בנוח.

אירועים קטנים, רגעים גדולים

באירועים קטנים ואינטימיים היא אוהבת במיוחד את האפשרות להתמקד במשפחה הגרעינית, בלכידות שלה ובקשרים בין האנשים. לצד צילומים משפחתיים מסודרים, היא מצלמת רצף של תמונות, מחפשת את הרגעים המיוחדים ובוחרת מתוכם את אלה שבהם ההתרגשות ניכרת במיוחד.

מישר מצלמת צילומי סטילס למשפחות, לכרטיסי שידוכים ולאירועים ושמחות כמו ברית מילה, בריתה, בר ובת מצווה, אירוסין, ימי הולדת, חתונות, מסיבות רווקות וחגיגות חתונת כסף וזהב.

לצד הצילומים בצפריה, אפשר לתאם עם מישר צילומים גם בלוקיישן אחר, בהתאם לרצון המשפחה.

רבים מהלקוחות מגיעים למישר דרך המלצות, ואחרים מכירים את עבודותיה באינסטגרם ובטיקטוק. לדבריה, במשוב שלהם הם מדגישים את האווירה הנעימה, הרוגע והחיבור שלה לילדים, את הרגישות והמקצועיות שלה ואת הדרך הנעימה שבה תיעדה את הרגעים החשובים.

כששואלים אותה מה היא רוצה שירגישו המצולמים כשיחזרו לתמונות בעוד כמה שנים, התשובה שלה פשוטה: שהרגעים היפים והמרגשים ירגישו שוב חיים, כאילו הם חווים אותם עכשיו.

זו גם ההזמנה שלה למשפחות ולכל מי שמתכננים שמחה: להגיע עם האנשים הקרובים, לתת מקום להתרגשות ולאפשר לכל אחד להרגיש בנוח. את החיוכים, את הקשר בין האחים ואת השמחה המשפחתית היא מבקשת לשמור בתמונות כדי שאפשר יהיה לחזור אליהם גם בעוד שנים.